אם אתם חשים שמצב הרוח שלכם ירוד, לא נהנים מדברים שבעבר גרמו לכם הנאה רבה, נמנעים ממפגשים חברתיים ומפעילות מינית, עסוקים במחשבות "שחורות" על עצמכם ועל הסביבה, מתקשים לישון או לאכול או להיפך – לא מצליחים להפסיק לאכול ולישון, מתקשים להתרכז ובאופן כללי, חסרי חשק לחיים – ישנו סיכוי יותר מסביר שאתם מתמודדים עם דיכאון.
מהו דכאון?
אנשים רבים נוטים להשתמש במילה דיכאון כדי לתאר דכדוך רגעי או ירידה זמנית במצב הרוח, חשוב להבין שלא בכך מדובר. דיכאון הוא הפרעה פסיכולוגית הפוגעת ביכולתו של האדם לתפקד כפי שעשה בעבר וגורמת לו להתרחק מחברתם של אחרים ולשקוע בייאוש.
נהוג להבחין בין מספר סוגי דיכאון, חלק מהסוגים הם נקודתיים ותלויי זמן (כמו דיכאון עונתי או דיכאון אחרי לידה), ואחרים עלולים להופיע בעקבות אירועי חיים קשים (מחלה, אובדן, טראומה קשה וכד') ולעיתים גם ללא כל סיבה נראית לעין.
דיכאון קל, או אפיזודי, עשוי להימשך זמן קצר יחסית ולחלוף בעזרת טיפול מתאים, אפילו טיפול עצמי.
דיכאון קליני, או מז'ורי, מתאר מצב של דיכאון ארוך וקשה, אשר בדרך כלל ידרוש התערבות חיצונית ואמצעי טיפול רגשיים ו/או תרופתיים.
גורמי סיכון לדיכאון
מספר גורמים נמצאו במחקר כגורמים מגבירים את הסיכון ללקות בדיכאון במהלך החיים:
- תורשה – נטייה גנטית לדיכאון במשפחה.
- סיכות ביולוגיות אחרות כמו מחסור אקוטי בוויטמינים מקבוצת B, חוסר איזון הורמונלי או חוסר איזון ביוכימי במוח.
- טראומות בשלבי החיים המוקדמים – נטישה, התעללות פסיכולוגית, פיזית או מינית.
- מחלה כרונית/התמודדות עם כאב כרוני למשך זמן רב בעקבות פציעה.
- אובדן של אדם קרוב.
- זיקנה המלווה בירידה ביכולת התפקוד הפיזי והמנטלי.
- פוסט טראומה והפרעות פסיכולוגיות נוספות בעבר.
יש מה לעשות כדי לטפל בדיכאון
אחד הדברים המשמעותיים שיש לדעת, הוא שניתן לטפל בדיכאון, גם במופעים הקליניים הדרמטיים ביותר שלו.
טיפול בדיכאון מחולק לשתי קבוצות מרכזיות:
- עזרה עצמית – כל אותם דברים שאדם יכול לעשות בעצמו על מנת לשפר את מצבו הנפשי: הקפדה על היגיינה, יציאה מהבית בכל יום – לא חשוב לאן, מפגשים עם אנשים למרות הקושי והרצון הטבעי להימנע מכך, תזונה מאוזנת שכוללת מזונות אנרגטיים, הקפדה על שעות שינה (לא יותר מדי ולא פחות מדי), התמקדות במחשבות ובאירועים חיוביים, מציאת המשאבים הפנימיים והחיצוניים שעומדים לרשות האדם (חברים טובים, זוגיות תומכת, ילדים ועוד), התמקדות באירועים ואנשים משמחים, ביצוע פעולות שגורמות הנאה לאדם (גם אם באופן מלאכותי בתחילה), קבלה עצמית והימנעות מביקורת עצמית שאינה מקדמת, הצטרפות לקבוצת תמיכה ושיתוף אנשים קרובים בתחושות הקשות.
- עזרה מקצועית – פנייה לקבלת טיפול חיצוני על ידי מטפלים מומחים שידעו לתת את המענה המתאים או להפנות למקום הנכון:
- טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי פרטני הוא המענה המתאים והמועדף על רוב האנשים המתמודדים עם דיכאון. ניתן לאתר מטפל דרך קופות החולים או באתרים מתמחים כמו 'על הספה' המספק אינדקס מטפלים מפורט.
המטפל יתחיל, בדרך כלל, בניסיון לשלול גורמים ביולוגיים/פיזיולוגיים/נוירולוגים לדיכאון ולאחר שיהיה בטוח כי המקור לדיכאון הוא נפשי – ניתן יהיה להתחיל בטיפול.
- טיפול תרופתי – תרופות נגד דיכאון, בהתוויה של גורם טיפולי מוסמך, עשויות לסייע משמעותית במקרים רבים של דיכאון, גם בתצורתו הקשה. ברוב המקרים הטיפול התרופתי יחל עם תרופות מקבוצת SSRI, שנחשבות קלות ובטוחות לשימוש.
- פנייה למרפאת בריאות הנפש של קופות או בתי החולים.
- אשפוז פסיכיאטרי, המיועד למקרים קשים במיוחד, בהם נדרשת יציאה מהבית על רקע מסוכנות עצמית או כאשר המצב הנפשי הדיכאוני הוזנח לאורך זמן והתדרדר.
